the consul story

ב-1847 מינתה המלכה ויקטוריה את הרופא, הסוחר ואיש העולם הגדול אסאד יעקב חייט לקונסול הבריטי הראשון ביפו. חייט, דמות צבעונית, מרתקת ונערצת, נולד וגדל בביירות למשפחה נוצרית אורתודוקסית וטיפס במהירות במעלה הסולם החברתי, כשהוא טווה רשת קשרים ענפה ברחבי אירופה ורוקם תכניות שאפתניות לחיבור בין מזרח ומערב.

לחייט היה כישרון פנומלי לשפות וחוש מפותח לזיהוי הזדמנויות. כילד למד יוונית, ובנעוריו התוודע למיסיונרים אמריקאים שהגיעו ללבנון ולימדו אותו אנגלית. מגיל צעיר הוא התגלה כסוחר ממולח, ונהפך לחלפן מטבעות. ככל שהתרועע בנמלים עם סוחרים מרחבי העולם, רכש את שפתם. הוא שלט גם בצרפתית, טורקית, איטלקית ופרסית.
ב-1830, עם מינויו של ג’ון וויליאם פארן לקונסול הבריטי בדמשק, נבחר חייט בן ה-19 לשמש עבורו כמתורגמן ודרגומן, אז גם אימץ סגנון לבוש מערבי והתיר זאת גם לאשתו מרתה, באופן חריג לתקופה. שש שנים לאחר מכן ביקר לראשונה בלונדון כמלווה למשלחת נסיכי פרס. בפרק זמן של כחצי שנה הוא התחכך עם בני משפחת המלוכה ועם אצולת בריטניה, ובדרכו חזרה מזרחה נדד בין בירות אירופה ונפגש עם מנהיגיהן. המסע הותיר בו חותם עז. הוא הוקסם מחיי החירות בלונדון, שבה לדבריו "יכול כל אדם ללכת לכל מקום שיחפוץ כעולה על רוחו, ולעשות כרצונו בתנאי שלא יפגע בשלום הציבור", והחל לפנטז על שיפור מערכת הבריאות במולדתו.

ב-1943 שב חייט ללונדון, והוא בן 32, לטובת לימודי רפואה. ביוני 1846 התקבל כחבר הקולג' המלכותי למנתחים וקיבל אזרחות בריטית. שנה לאחר מכן מינתה אותו המלכה ויקטוריה לקונסול הבריטי הראשון ביפו.
בשני העשורים שבהם כיהן בתפקיד חייט שם לו למטרה לגשר על הפער בין מזרח ומערב ולקדם סימביוזה תרבותית וקשרי מסחר וחקלאות חשובים. הוא ייבא ארצה זרעי כותנה וזני גפנים, קידם את גידול תפוחי האדמה המקומי, והגה תכנית מרחיקת לכת לסלילת דרך יבשתית שתחבר את הים התיכון עם הים האדום, כשנמל יפו הוא נקודת המוצא שלה. הוא אף הציע להניח מסילת ברזל בין יפו לסואץ.
חייט הלך לעולמו ב-19 בנובמבר 1865, ובניו ירשו את מקומו. חצי שנה לאחר מותו, הגיע משה מונטיפיורי לביקור ביפו והשתכן לאורך שהותו בבית הקונסול.